פסק-דין בתיק ע"ו 3956-11-12

1.         המערער יליד 1966 והוכר כנכה בגין פגיעה ברגל שמאל עקב מקרה של פליטת כדור עצמית של המערער לרגלו. הקליע פגע ברקמות הרכות. המערער הוכר כנכה בגין שיתוק עצב פרונאלי שמאלי בצורה קשה בדרגה של 20% בשנת 1987 ובהמשך בגין הצלקת בדרגה של  10%, בשנת 2001.

2.         במהלך השנים ביקש המערער לקשור בין כאבי גב וכאב בברך שמאל לבין הנכות המוכרת. וזו היתה השתלשלות העניינים:

2.1        בשנת 2001  פנה להכיר בנכות מוסבת בגין כאבים בגב תחתון. ועדה מחוזית הכירה בקשר הסיבתי, אך הכרה זו בוטלה על ידי ועדה עליונה. המערער ערער לבית המשפט ופסק דין של כב' השופט שווילי דחה את הערעור בנושא הקשר הסיבתי אך החזיר את הדיון לועדה בשל מצב של קיצור רגל שמאל, או אז נקבעה בגין כך דרגת נכות של 1%.

2.2        בשנת 2004  הגיש המערער בקשה לדיון חוזר בקשר הסיבתי בין נכותו המוכרת ובין כאבי גב תחתון וכן טען לקשר בין נכותו המוכרת לכאבים בברך שמאל. המערער טען לקיומה של ראיה חדשה, באופן שצרף חוות דעת של ד"ר ויסמן, ד"ר אדמוני וד"ר גיפשטיין אשר טענו כי מנגנון הליכה מעוות הוא הגורם לכאבי הגב. הועדה העליונה מיום 19.5.05 קבעה שאין קשר בין ברך שמאל לנכות המוכרת. המערער ערער לבית המשפט המחוזי. הדיון הוחזר לועדה רפואית עליונה על ידי כב' השופט ברלינר. ועדה עליונה חוזרת מיום 01.03.07 חזרה ודנה שוב בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת לברך שמאל ודחתה קיומו של קשר סיבתי. המערער שב וערער לבית המשפט המחוזי ובפסק דין שניתן על ידי בע"ש 924/07 מיום 31.12.07 נדחה הערעור לאחר דיון מפורט, ונקבע שאין קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לכאבי גב תחתון ולכאב בברך שמאל.

2.3        בשנת 2010 פנה שוב המערער על מנת שיוכר קשר בין מצב גב תחתון וברך שמאל לבין הנכות המוכרת וזאת על בסיס "ראיה חדשה" שהוא טוען לה, כאשר הראיה החדשה הינה חוות דעת של ד"ר נורמן מיום 30.8.09. ד"ר נורמן ציין בחוות דעתו קשר בין אורך הגפיים וצורת ההליכה הנובעת מקיצור רגל, לבין כאבי הגב. למאמר צורפו 4 מראי מקום של מאמרים רפואיים (חוות הדעת של ד"ר נורמן איננה מתייחסת לקשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין מצב הברך).

            ועדה מחוזית מיום 15.2.10 לא מצאה כי חוות הדעת והמסמכים שהוצגו מהווים ראיה חדשה ודחתה קיומו של קשר סיבתי. 

המערער ערער לועדה רפואית עליונה אשר ביום 5.8.10 החזירה את הדיון לועדה המחוזית על מנת שתדון בארבעת המאמרים לגופם.

עוד טרם התכנסות הועדה הרפואית המחוזית החוזרת, הגיש המערער חוות דעת רפואית משלימה מיום 15.5.11 שהיא בבחינת השלמה לחוות דעתו של ד"ר נורמן,  ושם מבקש ד"ר נורמן לטעון כי גם שינוי דפוס הליכה כתוצאה מצניחה של כף הרגל (והפעם לא כתוצאה מקיצור רגל אחת) גורם לכאבי גב.

2.4        ועדה מחוזית מיום 29.11.10 ומיום 23.5.11 שמעה את טיעוני ב"כ המערער אשר ביקשה מהועדה להתייחס גם לנושא קשר סיבתי בין הנכות המוכרת וברך שמאל על אף שאין התייחסות לעניין זה בחוות דעת ד"ר נורמן שמובאת כ"ראיה חדשה". הועדה שמעה את דברי המערער עצמו. הועדה עיינה בארבעת המאמרים שצוטטו, לרבות תקציר של מאמר חמישי, התייחסה בצורה מפורטת לתוכנם,  ולא מצאה בהם בבחינת ראיה חדשה. הועדה ביקשה מדידה מדויקת ב - CT  של אורך הגפיים. תוצאות בדיקת ה - CT  מיום 4.4.11 לימדו כי ההפרש באורך הגפיים הוא בסה"כ 2 מ"מ כשהוא, לדברי הועדה, בגדר הנורמה שכן עד 1 ס"מ ההפרש נחשב לתקין.

            הועדה ביטלה את הסעיף בגין קיצור רגל מאחר שבבדיקה מדויקת הוכח שהגפיים התחתונות שוות באורכן.

            הועדה לא מצאה במאמרים משום ראיה חדשה לעניין גב וברך.

2.5        ועדה רפואית עליונה המערער ערער לועדה רפואית עליונה. ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בעיינו ביום 12.1.12 הועדה שמעה את טענות ב"כ המערער אשר טען כי דפוס ההליכה של המערער בשל צניחה של כף הרגל, גורם לכאבים בגב תחתון וגם בברך השמאלית וכן יש להכיר בקיומו של קשר סיבתי לנכות המוכרת. הועדה בדקה את המערער . הועדה ביקשה צילומי ברך שמאל וצילומי עמוד שדרה מותני . הועדה ביקשה לקרוא את כל המאמרים עליהם נשען ד"ר נורמן בחוות דעתו מיום 30.8.09 ומיום 15.5.11.

3.         ביום 28.6.12 סיכמה הועדה את חוות דעתה באופן מפורט.

3.1        ראשית, לגבי ארבעת המאמרים הראשוניים שצרף ד"ר נורמן קבעה הועדה כי אינם רלוונטים משקבעה כי למערער אין הפרש בין הגפיים. 

3.2        באשר לטענת ד"ר נורמן בחוות דעתו המשלימה כי צורת ההליכה הנובעת בשל צניחת כף הרגל היא הגורם לכאבי הגב,  הוצגו לועדה ארבעה מאמרים. הועדה נתחה את המאמרים שהוגשו. שלושה מאמרים מתייחסים למחקר אצל קטועי גפיים, מצב השונה מהמקרה כאן  וחברי הועדה חולקים על כך שמאמרים אלה מלמדים על קשר ישיר בין מצב הקטיעה כגורם לכאבי  גב תחתון. גם המאמר הרביעי איננו מתייחס לבעיה נוירולוגית כלשהיא בגפיים תחתונות כסיבה לכאבי גב ואין כל התייחסות למחלת דיסק ניוונית. הועדה הגיעה למסקנה כי המאמרים אינם תומכים בהסבר ובתאוריה של ד"ר נורמן לקשר בין השיתוק הפרונאלי לבין ההליך הניווני הדיסקאלי.

3.3        הועדה ציינה כי אף אחד מחוות הדעת של ד"ר נורמן אינה מתייחסת לקשר שבין  ברך שמאל לנכות המוכרת ולכן אין ראיה חדשה כלשהיא בשאלת הקשר שבין הנכות המוכרת ומצב ברך שמאל, נושא שכבר נידון ונדחה בישיבות קודמות.

4.         המערער מעלה טענות כנגד הועדה המחוזית, הרכבן, כינוסן החוזר ומידע אקראי שהתקבל כי העניין סוכם עוד טרם התכנסות הועדה. חלק ניכר מהערעור מופנה לעניין זה אך דינו להידחות מהנימוקים הבאים:

א.         מדובר בערעור בפני בית משפט זה שאמור להתייחס לערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה. הטענות המועלות מתייחסות לועדה המחוזית ולא לועדה הרפואית העליונה.

ב.         מסתבר כי אם היו למערער טענות לעניין הרכב הועדה המחוזית, כינוסה ומידע שהתקבל, אלו לא נטענו בפני הועדה הרפואית העליונה, לא נידונו שם, לא הוכרעו שם  ולפיכך אין מקום גם להעלות אותם בשלב הערעור.